בוודאי גם אתם שמעתם בסביבתכם או נחשפתם לפרויקט של חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה. רבים גם מקשרים ביון חיזוק בניין בגין רעידות אדמה למהלך הנקרא" תמ"א 38. אכן יש אמת בדבר אך חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה גם יכול להתרחש גם באופן פרטי או באופן נקודתי, הן מבחינת ההחלטה והן מצד הפעולות הנדרשות לביצוע.
ככלל, רעידות אדמה הן בעיה גדולה בישראל. רובנו לא חווינו אחת כזו עדיין וטוב שכך. אבל מומחים מכל תחום רלוונטי בטוחים שהיא בוא תבוא וכשהיא תבוא היא תהיה קטלנית ביותר. תוצאות של רעידה אופיינית לשבר הסורי אפריקאי שישראל יושבת עליו, ראינו לפני זמן קצר בסוריה ובטורקיה. למעלה מ-30000 הרוגים נמנו ברעידת האדמה הקטלנית, רובם המכריע מבתים שקרסו על יושביהם. כדי שזה לא יקרה אצלנו (את הרעידה עצמה אין לנו איך למנוע) יש צורך בביצוע חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה ויפה שעה אחת קודם.
כן, גם בישראל
בוודאי יש ביננו האומרים, טוב, הבתים בטורקיה וסוריה קרסו כי זו בניה לא מתקדמת, בניינים ישנים, עבודה חאפרית וכד'. יש בזה משהו. אבל זהו בדיוק המצב גם בישראל. אומנם בעקבות חוקים ותקנות, החל משנת 1980 כל בית חדש שנבנה בישראל חייב להיבנות בתקנים מחמירים כנגד רעידת אדמה. אבל זה לא המצב לגבי בתים ישנים שנבנו לפני כן. חלקם בני אפילו כמאה שנה. גם בבניית חלק מהם הייתה עבודה חאפרית. וגם אלו שלא, צריך לזכור את התקופה: חומרי בניה פחות מתקדמים. טכנולוגיות מיושנות, מקצוע הנדסת הבניה הרבה מאחורי מה שיש היום. בקיצור – בניה פחות טובה.
אבל אפילו אם הכל נבנה לפי הספר ולפי ההשקעה והסטנדרט הגבוהים ביותר אז, עדיין, חלפו למעלה מ-40 שנה. בטווח הזה עבורו על הבניינים לא מעט דברים והם התבלו ונחלשו. גם באופן טבעי וגם תוצאה של לחצים ועומסים המופעלים עליהם, כמו לחות, תנועות קרקע, תוספות בניה, נזקי גשמים, פגיעות פיזיות ועוד. התוצאה היא שקונסטרוקצית הבניין, זו שאחראית על יציבותו הולכת נפגעת ונחלשת. והחולשה הזו היא סכנה לרעידת אדמה, החושפת את הבית לקריסה גם ברעידות קלות יותר. לכן יש חשיבות אדירה לבצע חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה עם תמ"א 38
תמ"א 38 היא אפשרות אחת לעשות זאת. במסגרת פרויקט שכזה, חוברים יזם, הדיירים והמדינה לעבודה משותפת שמטרתה חיזוק הבית עצמו לצד שיפור פיזי ואסתטי שלו. המדינה מאפשרת ליזמים (לאחר הסכמת הדיירים) לבצע שיפורים ושדרוגים במבנה עצמו ובעצם לחזק אותו. כמובן שישי חיזוקים קטנים כמו תיקון אריחים, עיבוי עמודים וכד' אבל החיזוקים במסגרת תוכנית זו מהותיים יותר. למעשה, מוסיפים לבית בניה חדשה שמחזקת אותו. לרוב התהליך נעשה באמצעות הוספת ממ"דים. דבר זה מאפשר לבניין "להתלות" על שלד חזק וחדש.
לצד זאת, מקבל הבניין תוספות משמעותיות נוספות כמו מעלית (שמהווה שדרוג גדול לאיכות החיים, בייחוד לאוכלוסייה מזדקנת המאפיינת את אלו המאכלסים בניינים ישנים), מרפסות שמש וכן פיתוח סביבתי (גינות, חניות) ושיפוץ פנימי ושדרוג חיצוני מהותי ואסתטי. כחלק מהבניה ומהוספת קומות נוספות, הבניין עצמו צריך לעבור חיזוק. חיזוק זה הוא חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה אבל גם בשל העומס הנוסף שמוטל כעת על הבית. היקף החיזוק, נקבע על ידי מהנדסים וקונסטרוקטורים המתמחים בכך ומפיקים דו"ח על פי הקבלן מבצע.
הדיירים עצמם, אינם נוטלים חלק בעלות, שיכולה להגיע למיליונים רבים. מטרת המדינה היא לבצע חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה והיא יודעת שאם הדיירים יצטרכו לשלם, יהיה להם מאוד קשה להוציא מהלך כזה לפועל. לכן מי שנושא בעלויות הוא הקבלן או היזם. הרווח שלו ינבע בהמשך, שכן כל תוספות הדירות שינבעו מהוספת הקומות – יהיו שייכות לו והוא יוכל למכור אותן.
שיטות חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה
לא תמיד נצטרך לצאת לפרויקט תמ"א 38 בשביל לבצע חיזוק מבנה מפני רעידות אדמה ולא תמיד הבניין שלנו יכנס תחת ההגדרה המאפשרת יציאה לפרויקט מבחינת הרשויות. ועדיין אם נרצה לבצע חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בשביל הבטחון האישי של הדיירים או אם חלילה נחשפנו לליקוי שיתכן והוא חמור – נוכל לבצע זאת ברמות שונות, באמצעות חברות מתמחות בנושא.
כל ניתן למשל לבצע חיזוק מבנים עם סיבי פחם, שנחשב כפתרון יעיל מאוד. במקומות בהם נדרש חיזוק מוצמדות יריעות של סיבי פחמן שהם חומר חזק מאוד אך גמיש ובעיקר אינם בעלי תוספת משקל גדולה. הגמישות והמשקל הנוחים מאפשרים להתקין אותם גם במקומות קשים והם מקנים חוזק נוסף יוצא דופן.
לעיתים ניתן יהיה רק לבצע עיבוי עמודים על ידי הוספת שכבת בטון ופלדה סביב עמודים קיימים (לא לפני שמילאנו סדקים, ניקינו את הברזלים מקורוזיה וכד'), החלפה וחידוש מסגרות בכאלו חדשים וחזקים יותר, העמקת יסודות, הוספת חיזוקים מבטון, קורות, אלכסונים ועוד ועוד אלמנטים, שיתנו לבניין חוזק ויציבות רבים יותר.