לא להאמין, אבל עד לפני כ-40 שנה לא היה קיים בישראל חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. ולא שלא היו סימנים מקדימים. ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקני ולפיכך היא מועדת לעבור רעידות אדמה קטלניות, בדיוק כפי שהתרחש בשנות ה-20 של המאה הקודמת. אבל בסוף כן נפל "האסימון" (אב-שנות ה-80 עוד היו אסימונים). בישראל החלו דיונים סביב חיזוק הבתים ישנים, בין השאר מפני נזקי רעידת אדמה. גם מלחמת המפרץ בשנות ה-90 הוסיפה לנושא שכן מלבד נזקי רעידת אדמה, היה כעת להתכונן גם לנזקי טילים והבתים החלשים והרעועים – לא היו מוכנים.
כיום ישנן טכנולוגיות בניה מתקדמות ואנו עושים שימוש בחומרים איכותיים ומתקדמים וכן מתכוננים ובונים בשיטות מודרניות, המסוגלות להתמודד עם תזוזות אדמה קשות. אבל לצד הבניינים החדשים, יש לא מעט בניינים שנבנו בעבר בצורה הרבה פחות בטוחה. למעשה, כל בניין שנבנה לפני חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה שנכנס לתוקפו בתחילת שנות ה-80, ראוי שיבחן את הצורך לבצע חיזוק. גם אם הבית נבנה מראש עם סטנדרטים גבוהים ומחומרים איכותיים, הרי שבאופן טבעי עם חלוף הזמן ועם בלאי טבעי לצד תוספת של נזקי לחות, טמפרטורה, מכות, קורוזיה וכד', חלקים יסודיים משלד הבניין המהווים את הקונסטרוקציה עליה נשען הבניין כולו– הולכים מתפוררים ונחלשים. התוצאה של החלשות זו הי שהמבנה עצמו מאבד מהיציבות שלו וקיימת סכנה ממשית ליכולתו לעמוד בפני רעידות אדמה, גם אם לא יהיו חזקות במיוחד. למעשה, המצב כל כך קשה שאותו חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה נוגע בכמיליון מבנים בישראל. כעת חשבו איזה מספר עצום של אנשים נמצא בסכנה.
פתרון א: תמ"א 38
החוק כולל כמה זוויות ולא כולם הגיעו כמקשה אחת. אחד המאוחרים שבהם הוא תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הידועה גם בשמה – תמ"א . מתוך ההבנה של המדינה את החשיבות ההולכת וגוברת לחיזוק מבנים ישנים, שיכולים לקרוס בעת רעידות אדמה אבל גם מחוסר יכולתה להתחיל ולשדרג ולחזק בעצמה כל מבנה ומבנה, היא יצרה תוכנית עידוד המלווה בהקלות, תמריצים והטבות שונות, כדי לגרום למהלך לקרות. ההטבות נועדו כדי ללכד אינטרסים: לאפשר ליזמים ולדיירם עצמם לבצע את המהלך ושהדבר יהיה משתלם עבורם וישרת את האינטרס של כל הצדדים. הרווח של היזם, שהוא גם הנושא בעלות חיזוק המבנה, יהיה בדרך כלל, על ידי הוספת קומות לבניין לפי נוסחא. כל הדירות המתווספות בקומות החדשות – יעברו לידי היזם והוא יוכל למכור אותם למרבה במחיר. הדיירים לעומת זאת, יזכו בבניין יציב יותר וגדול יותר(כולל שטח הדירה שלהם שיגדל) – בלי לשלם כלל.
החוק שהתפתח ונקרא בשנת 2008 'חוק המקרקעין -חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה' הוסיף גם חלק נוסף ולא פחות חשוב שעסק בכל נושא ההסכמה, ההחלטה והאפשרות לבצע עבודות חיזוק מבנים עם או בלי הסכמה של הדיירים כולם. כל תהליך של שיפוץ בבניין משותף כולל כניסה לשדה מוקשים של אינטרסים ודיירים ניצים זה לזה. קשה להניח שחיזוק מבנים, שעלותו גדולה יותר, יניב משהו אחר. לכן חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציב את התנאים ונותן כוח לרוב, שלא יתקע בנושא חשוב זה, מול מיעוט סרבני. ועדיין, כדאי לכנס ישיבת דיירים וכינוס כללי ולקבל בפרוטוקולים הסכמה כמה שיותר גורפת. בסופו של דבר זהו תהליך ארוך וכמה שתהיה הסכמה מוקדמת סביבו – כך ייטב.
חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – היישום
במידה והתקבלה החלטה לצאת לחיזוק המבנים או כאשר ההחלטה הסופית נקבעה על פי חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה והרוב כפה את דעתו על המיעוט הסרבן – הרי שנדרש כעת לצאת לדרך. את היקף החיזוק ואת הדברים שחובה לתקן, לא אנחנו קובעים, היות ואין לנו שום רקע מקצועי. מי שכן אמון על כך הוא מהנדס בניין מוסמך או קונסטרוקטור. אלו בוחנים באמצעות תסקירים, בדיקות וחישובים את המצב בקיים וכן בוחנים מקרוב ליקויים שהתגלו. ההמלצות שלהם שיכונסו בדו"ח יהוו את הבסיס לביצוע (או את תחילת הגשת הבקשות במקרה של תמא 38.
זה המקום לציין כי לא כל פעולת חיזוק חייבת להסתיים בתמ"א 38. חוק חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה מאפשר גם חיזוק נקודתי או תיקון ליקוי ספציפי. לעיתים יידרש רק עיבוי עמודים, למשל כדי לפתור בעיה ספציפית. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי לעיתים רבים מהאנשים ומוועדי הבתים מנצלים את תנופת הבניה ואת ההסכמות כדי לבצע שדרוג משמעותי יותר. בסופו של דבר לא רק שלד הבניין ישן אלא גם החזית והמעטפת שלו וכחלק מהחיזוק עצמו ניתן לבצע גם שיפוצים אסתטיים שיאפשרו רמת חיים גבוהה יותר וגם יעלו את ערך הדירה.
לעיתים גם ניתן לבצע חיזוק של הבניין על ידי תוספות בנייה. חוק חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מכיל כמה הטבות ותמריצים בעניין זה. במידה ושטח הדירה יגדל ומכאן גם שוויה- יהיה יותר אינטרס לבעלי הדירות לבצע את החיזוק. רוצים לדעת איך גם אתם יכולים להרוויח מחיזוק הבניין שלכם? דברו עם המומחים שלנו.