"השבר הסורי אפריקני" אולי נשמע כמו מחלה או פגיעה גופנית קלה אבל למעשה מדובר על אחד מהסכנות הגדולות ביותר הרובצות לפתחנו. כל יבשת, יושבת על לוח עצום בכדור הארץ. השבר הסורי אפריקאי, הוא נקודת המפגש של 2 לוחות (שכאילו נשברו ומתרחקות זו מזו)- הלוח האסייתי (או הערבי) והלוח האפריקאי. כאשר ישנה תזוזה משמעותית – תזוזה טקטונית או התרחקות בין הלוחות – יש חשש לרעידת אדמה משמעותית וקטלנית.
השבר הסורי אפריקאי ארוך מאוד. כ- 600 קילומטר ממוזמביק שבאפריקה ועד טורקיה. בישראל הוא עובר מאילת, דרך ים המלח ועד החרמון. למעשה, ים המלח נוצר בשל תזוזת הלוחות וכך גם כל תוואי נהר הירדן. מכיוון שישראל יושבת על השבר, גם היא חשופה לרעידות האדמה. זהו לא דמיון. זהו דבר מוכח. קודם כל, לפני פחות משמונים שנה (1927) חוותה ישראל (אז עוד לא מדינה) רעידת אדמה קטלנית שהחריבה ערים כמו יריחו, לוד וטבריה עם למעלה מ-300 הרוגים (וצריך לזכור שמספר התושבים בארץ, באותה תקופה היה קטן בערך פי 10 מהיום).
בנוסף, רק בזמן האחרון, תקפה את שכנתנו סוריה ואת טורקיה, שגם שניהם יושבים על השבר, רעידת אדמה עם עשרות אלפי הרוגים. החשש, המבוסס על נתונים ומחקרים מראה שמקום שבו התרחשה בעבר רעידות אדמה (וארץ ישראל התרחשו הרבה) – אחת נוספת בו תבוא. דווקא ההתמהמהות היחסית, מדאיגה עוד יותר, שכן היא רומזת כי הרעידה יכולה לבוא בקרוב. גם המדינה הבינה שצריך להיות מוכנים לאסון בסדר כזה. העניין הוא שהבתים והמבנים בישראל לא מוכנים. לכן כל כך חשוב לבצע חיזוק מבנים רעידות אדמה.
לא למנוע. לצמצם.
הטבע חזק מאתנו. לא ניתן למנוע רעידת אדמה. אבל אנחנו כן יכולים לצמצם את כמות הנפגעים ממנה ואת קטלניות הרעידה. למעשה, רעידת אדמה לא הורגת. הפגיעות הן מנפילת וקריסת עצמים שנשברים ברעידה על בני האדם (או למשל צונאמי וכד'). במקרה שלנו – בניין שקורס על יושביו – יגרום לנפגעים רבים (וזה מה שגרם למספרים המפלצתיים והנוראיים בסוריה וטורקיה). בישראל הבינו את החשיבות של בניה מתקדמת כנגד רעידת אדמה ואכן משנת 1980 כל הבניינים שנבנו- ערוכים לכך. העניין הוא שבישראל גם קיימים כמיליון בתים ישנים יותר והם זקוקים דחוף לתהליך של חיזוק מבנים רעידות אדמה.
כמובן שהמדינה, למרות שזו אחריותה, לא יכולה לשדרג ולחזק כעת מיליון מבנים. לכן המדינה מציעה סל הטבות ותמריצים כדי שהדיירים בבתים עצמם יעשו זאת. המטרה היא ששלוש כוחות יחברו למהלך של חיזוק מבנים רעידות אדמה: המדינה שתיתן תמריץ אבל לא תצטרך לשאת בכל העלות. הדיירים עצמם שירוויחו בית בטוח יותר ועל הדרך גם ישפרו את החיים שלהם וקבלן או יזם, שייקחו עליהם את האחריות והעלות לפרויקט כאשר לאחר חיזוק מבנים רעידות אדמה גם הם יישארו עם רווח יפה.
פרויקט תמ"א 38
השיטה לעשות זאת היא באמצעות פרויקט תמ"א 38 שנועד בדיוק לצורך חיזוק מבנים רעידת אדמה. לצורך כך חוברים 3 הגופים, בייחוד כאשר מדובר בבית ישן וחלש יחסית, כאשר הקבלן בנוה למעשה מעטפת חדשה או מוסיף בניה, שמחזקת את המבנה, בנוסף לשדרוג מאסיבי בתחום האסתטי. אחד משיטות חיזוק מבנים רעידות אדמה באמצעות תמ"א 38 היא הוספת ממדים לכל דירה או קומה. לממ"ד תפקיד חשוב בהגנה מפני טילים (עוד בעיה ישראלית) אבל הוא גם מחזק והופך את הבניין כולו לעמיד יותר בפני רעידת אדמה. דמיינו חבל ותנסו להעמידו. הוא ייפול. אבל אם תצמידו אותו למוט ברזל, הוא יעמוד זקוף. אותו הדבר בבניין. הממ"דים מהווים מעין עמוד פלדה ובטון חזקים מאוד המחזיקים בבטחה את כל הבניין.
הוספת הממ"ד טובה לדיירים מעוד סיבות. כאמור, זה מגדיל את הביטחון, מפני כל האיומים אבל זה גם מגדיל משמעותית את ערך הדירה. שכן כעת גודלה הפיזי של הדירה גדל ולדיירים יש שטח נוסף לשימושים שונים. גם הקבלן לא יוצא מופסד. אומנם הוא נושא בנטל הכספי של חיזוק מבנים רעידות אדמה אבל בסוף התהליך הוא מרוויח. במסגרת הפרויקט, הקבלן מקבל זכויות בניה לבניית קומות נוספות על הבית. הדירות החדשות המתווספות הן של הקבלן והוא יכול למכור אותם למי שירצה ולהרוויח בגינן. כך נוצר מצב שהפרויקט משתלם לכולם ובכך גם נוצר המצב שנערכים הרבה מהלכי חיזוק מבנים רעידות אדמה ועוד רבים מאזרחי ישראל משפרים את המוגנות שלהם בנושא זה.
חיזוק מבנים רעידות אדמה נוסף
לא כל בית מתאים לתמ"א 38. לא כל דיירי בית יסכימו למהלך ולא כל בית אולי צריך מהלך גדול ומורכב שכזה. יתכן ויש לעיתים לעשות רק חיזוק מבנים רעידות אדמה באופן נקודתי. למשל עיבוי של עמודים. מילוי סדקים, הוספת שכבת חוזק נוספת בדמות יריעות סיבי פחמן, העמקת היסודות או חיזוק מסגרות וכד'. לרוב מי שיחליט על היקף החיזוק הנדרש הוא מהנדס או קונסטרקטור המתמחה בכך. גם הביצוע עצמו חייב להיעשות רק על ידי חברות המתמחות בתהליך חיזוק מבנים רעידות אדמה ומיומנות בכך.
